נדחתה תביעה בגין רשלנות במחלקת הפגים בביה"ח בלינסון
|
ת"א בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
1211-04
13.6.2008 |
|
בפני : ד. קרת-מאיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אופיר (ניקולאס) קטוע 2. אסתר קטוע עו"ד ע"י פרופ' ד. מור ופרופ' ד. שניט |
: שירותי בריאות כללית עו"ד מלינק עו"ד איצקוביץ |
| פסק-דין | |
1. עילת התביעה:
התביעה שבפני הינה תביעת נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 18.5.79.
בכתב התביעה יחסו התובעים שורה של מחדלים ומעשים רשלניים לנתבעת, במחלקת הפגים (להלן: " המחלקה") במרכז הרפואי ע"ש רבין בקמפוס בלינסון (להלן: " בית החולים").
בכתב התביעה פורטו העובדות הרלוונטיות: -
התובע נולד בבית יולדות מאיר בכ"ס ביום 18.5.79 בניתוח קיסרי ראשון מתאומים במצב עכוז ובמשקל 1,500 גרם.
אימו של התובע היתה בת 28 וזו היתה לידתה הראשונה והריונה השמיני.
לא ברור באיזה שבוע להריון נולד התובע. אולם, כאמור בכתב התביעה קרוב לוודאי שמדובר בשבוע 33-34.
בכתב התביעה נאמר כי התובע נולד במצב כללי מצויין עם ציון אפגר של 10 בדקה הראשונה ובדקה החמישית, לא היה צורך בהנשמה עם הלידה ולא היתה כל עדות למצוקה סב-לידתית. עוד נאמר כי התובע לא סבל בימים הראשונים מסימנים לסיבוכים אופייניים לפגים, לא היתה עדות לתסמונת מצוקה נשימתית ולא היתה עדות קלינית לדימום מוחי.
התובע קיבל בבית היולדות בכ"ס זריקת ויטמין K במינון של 1 מ"ג.
התובע הועבר כשעתיים לאחר לידתו, יחד עם אחותו התאומה, למחלקת פגים של בי"ח בלינסון במצב בריאותי טוב בצבע ורוד ובתפקוד תקין.
בכתב התביעה נטען כי במחלקה קיבל התובע בטעות זריקה נוספת של ויטמין K במינון של 1 מ"ג.
ביממה הראשונה הוחל במחלקה במתן אוכל דרך הפה ועירויים נוזליים. כמות האוכל הועלתה כל יום.
ביום בו הגיע התובע למחלקה נלקחו בדיקות דם שונות אשר תוארו בכתב התביעה. כמו כן, צויין כי בשעות הערב ביום לידתו, נלקחו מהתובע 8 סמ"ק של דם לצורך ניסוי רפואי שכלל גם איסוף שתן בשקית.
ביממה הרביעית הוחזק התובע בצום 4 שעות בגין בדיקות דם שנלקחו במסגרת אותו ניסוי רפואי.
למחרת היום החלה התדרדרות במצבו של התובע והוא אובחן כסובל ממחלת מעיים הקרויה מחלת נמק של המעיים NECROTIZING ENTEROCOLITIS (להלן: " NEC ").
יום לאחר מכן נותח התובע ונכרתו חלקים של המעי הגס והמעי הדק.
התובע שוחרר מבי"ח בהיותו בן 51 יום. לאחר מכן אושפז התובע עוד מספר פעמים.
מגיל שנתיים סבל התובע מאפילפסיה וכן עבר ניתוחים שונים לטיפול בבעיות הנובעות מדיפלגיה ספסטית.
התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת של ד"ר קוינט ושל פרופ' שטיינברג, בתמיכה לטענה כי נכותו הקשה של התובע - שיתוק מוחין מסוג דיפלגיה ספסטית עם איחור התפתחותי, פיגור גבולי, פזילה ונכויות נוספות - נובעת מרשלנות הנתבעת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|